כל אדם הוא עולם ומלואו.

קוראים לי חורחה רייבר.

תמיד האמנתי שבתוך כל אדם מסתתר עולם שלם.

זה רעיון שמושרש עמוק במסורת היהודית, ובמובן מסוים הוא גם עיצב את הדרך שבה עברתי בעולם.

גדלתי בין גואטמלה, מקסיקו, ארצות הברית ופנמה — בין מדינות, תרבויות, שפות ודרכים שונות לגמרי לראות את החיים.

ולא משנה איפה הייתי, תמיד מצאתי את עצמי מתחבר לאנשים מכל הסוגים.

נהגי טוק־טוק ומנכ״לים. מוזיקאים ויזמים. רבנים ואמנים. או אותו אדם זר בבית קפה ששיחה מקרית איתו פתאום הופכת לשלוש שעות.

תמיד סיקרן אותי להבין מה באמת נמצא בתוך אנשים.

כנער הייתי מבלה שעות עם גיטרה ביד, מקשיב ל־Dire Straits ול־Jimi Hendrix, ומנסה להבין איך כמה תווים יכולים לפעמים להגיד יותר מאלף מילים.

המוזיקה לימדה אותי להקשיב.

החיים בין תרבויות שונות לימדו אותי להיות סקרן.

והאנשים שפגשתי לימדו אותי שמאחורי כל תפקיד, דעה או רושם ראשוני מסתתר סיפור הרבה יותר עמוק.

משם נולד Rybar Studios.

לא רציתי ליצור עוד מקום שבאים אליו רק כדי ״לצלם תוכן״.

רציתי ליצור מקום של חיבור אמיתי.

מקום שבו שיחה מול מצלמה יכולה להרגיש כמו שיחה עמוקה עם חבר ותיק — הרגע הזה שבו מפסיקים לנסות להרשים ופשוט מתחילים לדבר באמת.

אנחנו חיים בעולם של מסרים מהירים, תדמית מלוטשת ותוכן שנועד לתפוס את תשומת הלב לכמה שניות.

אותי מעניין דווקא ההפך.

להעמיק. לשאול שאלות טובות יותר. לתת לאנשים מספיק מרחב כדי שבשלב מסוים הם ישכחו שהמצלמה בכלל נמצאת שם.

בין אם אנחנו מצלמים פודקאסט, שיחה, מוזיקה או סיפור אישי, המטרה שלי היא לעזור לאנשים לעבור את השכבה החיצונית ולהביא משהו אמיתי אל המצלמה.

לפעמים אפילו את כל הנשמה.

כי כשמישהו מדבר מהמקום הזה — מרגישים את זה.

ואלה הסיפורים שאני רוצה לעזור לספר ב־Rybar.